נסיון החיים וההיסטוריה האישית שלנו מכתיבים את האמונות שיש לנו לגבי החיים.
אמונות אפשר לשנות, התנהגות אפשר לשנות וכשאנחנו מסכימים להשקיע את עצמנו במה שבחרנו, אנחנו חיים בחופש של בחירה מתוך עוצמה.
פעם הייתי מאוד הססנית והתקשיתי לקבל החלטות, וגם כשכבר קיבלתי אותן, הייתי עסוקה באם עשיתי את הבחירה הנכונה.
מצב קיומי מתסכל, כי לא משנה מה הייתי בוחרת, הרגשתי שזה לא מספיק טוב.
אי שם בתחילת שנות ה-2000 עבדתי וטיילתי בארה"ב. הייתי אחרי שירות צבאי מאתגר ועמדתי מול עתיד לא ידוע. כל האופציות לעתיד היו פרוסות לפניי, רק הייתי צריכה לבחור. "פרדוקס הבחירה" קוראים לזה... עצם הבחירה בלבלה והלחיצה אותי- איך אני אדע שהבחירה שאני עושה היא הנכונה? ומה אם אני טועה? ומה אם זה לא יתאים לי? ומה אם אני אכשל? אני זוכרת שהתקשרתי לאבא שלי בארץ וסיפרתי לו שהחלטתי שאני רוצה להתחיל ללמוד אבל שלא ידעתי מה ואיפה. "את צעירה, אין לך מחויבויות, לכי ללמוד מה שמעניין אותך, מקסימום תעשי קריירה ממה שאת אוהבת". אמר לי. "אני אוהבת קולנוע וטלוויזיה. לא בדיוק התחום עם האופק הכי בטוח... ממה אני אתקיים? מה אם אני לא אהיה טובה בזה?" עניתי לו. "לא משנה מה תבחרי, תגרמי לזה להצליח"... בעצם הוא אמר את זה באנגלית (וזה גם נשמע יותר טוב בשפת המקור)
"!Whatever you do- Make it work"
וזה בדיוק מה שעשיתי. הבנתי שכשאני מתלבטת בין כמה אפשרויות, ללכת עם תחושת הבטן והרצון שלי (לא תמיד קל), ולהשקיע שם את תשומת הלב והמרץ שלי- לגרום למה שבחרתי להצליח.
שנים אחר כך, כשכבר הייתי עם רגל אחת מחוץ לתעשיית הקולנוע והטלוויזיה (בסוף באמת הלכתי ללמוד קולנוע ועסקתי בתחום במשך עשור), בשבוע הראשון ללימודים של שיטת גרינברג, כל הכיתה התחלקה לזוגות כדי להעביר סשנים האחד לשני. אני הצטוותי עם האסיסטנטית שליוותה את הכיתה שלנו באותו שבוע לימודים, סטודנטית בשנה שניה, עם נסיון רב משלי. היא נשכבה על מיטת הטיפולים ונתתי לה סשן על הגב, כפי שביקשו מאיתנו- נגעתי בה בידיים זהירות, לא רציתי להכאיב או לעשות משהו שלא יהיה לה נעים, פחדתי שלא אעשה את זה טוב. היא הרימה את ראשה, חייכה אלי ושאלה אותי באנגלית עם מבטא גרמני כבד "זה הכי חזק שלך?", "לא," עניתי "אבל אני לא רוצה להכאיב לך."
"!Don't hold back! Give it your all", אמרה לי. "Don't be stingy with your power".
באותו הרגע נזכרתי במה שאבא שלי אמר לי. מה שלא תעשי- תגרמי לזה להצליח, תני את כולך.
אני משתדלת לחיות ככה את חיי- לא להתחרט, לא להישאב להתלבטויות אינסופיות, לשים לב מה הלב שלי רוצה וללכת עם זה, עם כל כולי.
ככל שהקפדתי לבחור ואז לגרום לזה להצליח, כך זה הפך אצלי לתגובה טבעית כשעמדו מולי אפשרויות.